שלום עליכם, ברוכים הבאים לאתר שלי.
שמי נדב לב ואני מזמין אתכם לערב שיש בו מפגש. מפגש שלכם עם עצמכם ועם עוד אנשים יקרים כמוכם שרוצים לפגוש את הלב שלהם.
אם הייתם כבר בעברכם באירוע "שירה מקודשת" כלשהו אז הנכם מוזמנים לשמוע כיצד הוא מתנהל בהנחייתי – בלינק הזה – מעגל תפילת הלב.
אם ברצונכם לקיים אירוע שכזה בהנחייתי אתם מוזמנים ליצור קשר באמצעות הטפסים באתר, ווטסאפ או פשוט להתקשר אליי ונוכל לעשות זאת יחדיו.
אם אתם רוצים להגיע לאירוע פתוח לקהל אז מוזמנים להקליק על האירועים הבאים.
להצטרפות לקבוצת ווטסאפ שקטה בה אני מעדכן על האירועים מוזמנים להכנס לכאן.
אם הגעתם לדף הזה אז אולי שמעתם את המושג “שירה מקודשת” ואתם רוצים לדעת קצת יותר מה זה אומר.
בתכלס, שירה מקודשת הוא מושג המתייחס לאירועי שירה משותפת אשר מה שמאחד בינהם הוא רפרטואר השירים ובדרך כלל גם צורת הישיבה המעגלית. השירים מתאפיינים בטקסט קצר יחסית שבדרך כלל מביע הודיה, בקשה, או רגש עמוק אחר המשותף לרוב האנשים. הפנייה בטקסט יכולה להיות לאלוהות מסויימת, לפלאי הטבע (רוח, אדמה, אש), אל הנפש פנימה או אל הזולת. כמו כן הם יכולים להיות לקוחים או שאולים מטקסטים ממקורות דתיים או שבטיים שונים (בארץ בדרך כלל מהיהדות). "שירה מקודשת" איננה מתאפיינת בז'אנר מוזיקלי ספציפי – השירים נכתבים בכל מיני סגנונות מוזיקליים.
על כמה המונח הזה רחב ועל המקורות השונים של מוזיקה מקודשת באשר היא ישנו מאמר בתחתית הדף הזה
על יכולות הריפוי של השירה ומעגלי השירה המקודשת כתבתי בקצרה במאמר הזה : מה זה מעגל שירה מקודשת?
בואו נשיר יחד. זה ממש ממש כיף
שמי נדב לב ואני מוזיקאי, זמר ויוצר. וכן אבא לארבעת ילדי ובן זוג אוהב ליעלי.
יש לי פרוייקטים מוזיקליים רבים אותם ניתן להכיר כאן. אחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות הוא לשיר ביחד. הפרוייקטים שלי כוללים מופע שירת פיוטים, מופע שירה בשפת הלאדינו, מופע שירה בציבור, מופע של מוזיקה מקורית שלי וכמובן הנחיית מעגל תפילת הלב.
אם תרצו לקיים מעגל שכזה בביתכם או שאתם חלק מקבוצה אשר תוכל להנות מחוויה שכזו, אני אשמח להנחות עבורכם את מעגל השירה ואני גם יכול לעזור עם מציאת מקום מתאים. ניתן לשלב את מעגל השירה עם סדנת צלילים מרפאים – סדנה מיוחדת מאוד בה המשתתפים עוברים חוויית ריפוי מדיטטיבית בעזרת צלילים מיוחדים המופקים מכלים עתיקים ומיוחדים. ניתן לקרוא על כך כאן.
מוזמנים להתקשר אלי לפרטים נוספים והזמנות למספר: 054-6929925
סרטונים
האם הטקסטים של השירים הם אלו המגדירים את המוזיקה כמקודשת או לא?
ישנו סיפור זן עתיק על מורה לזן שהתהלך עם תלמידו בשביל הגן של המנזר, נעמד ליד פסל הבודהה, וירק יריקה ישירות למצחו של שליח האלוהות העגלגל היושב במדיטצייה. התלמיד ההמום מיד פנה אל המורה בשאלה, “כיצד אתה מסוגל לעשות מעשה שכזה?”
“הייתי צריך לירוק” ענה לו המורה. “כן אבל מדוע על פסל הבודהה הקדוש? זה מקום קדוש!” אמר התלמיד הנדהם.
שאל אותו המורה “אתה יכול להראות לי בבקשה איזשהו מקום לא קדוש שבו אוכל לירוק?”
טקסטים מקודשים בשירה
אז לשאלה האם כל מוזיקה היא מקודשת? יש כמה תשובות בכמה רמות, מצד אחד כן ובמקום הזה באמת כל החיים שלנו על כל תופעותיהם הטובות והפחות טובות, וכן גם האכזריות והרעות, הם קדושים. כל הדברים הרי נובעים מאותו מקור מקודש.
מצד שני ביהדות אנחנו מבדילים בין קודש לחול בכל מוצאי שבת, וישנה לכך מהות וסיבה, מין הארה לתשומת הלב שלנו על איפה אנחנו שמים את הדגש, איפה אנחנו שמים את האנרגיה, מה אנחנו מחליטים שמקודש בשבילנו. ומה פחות.
שירה מקודשת בתרבויות ובדתות בעולם.
אז אם אנו מדברים שירים המהללים את האל, האלוהות והבריאה על ביטוייהם השונים. שירים המהללים את יכולות פלאי הטבע, השמש, הרוח והגשם, וכן שירים המדברים על נפשו המרתקת של האדם, רגשותיו ויכולותיו האינסופיות. אנו יכולים למצוא שירים רבים כאלו בכל התרבויות העתיקות וכן בכל הדתות ויסלחו לי כאלו שפיספסתי.
שירה מקודשת באיסלאם
בעולם האיסלם המאוד רחב אנו מכירים בעיקר את קול המואזין הבוקע מן המסגדים הקורא למתפללים לבוא. פעם שוטטתי ביוטיוב להאזין למואזינים שונים מרחבי העולם. חווייה מומלצת. ישנם סגנונות רבים והקול של חלקם מרגש ונוגע מאוד. כמו כן קריאת הקוראן נעשית במנגינה ובסולמות המשתנים לפי ימות השבוע. וכן שירים רבים המהללים את האל נכתבו באיסלם הן בארצות ערב והן בהודו ובאינדונזיה.
שירה מקודשת ביהדות
היהדות כמו הנצרות שופעת במוזיקה מזמנים, תקופות, ומקומות שונים.
ספרדי או אשכנזי?
אם נתייחס לשירים והפיוטים הנהוגים לשיר בבתי הכנסת אז כיום אנשים רבים מחלקים את הלחנים לשתי קבוצות “ספרדי” ו”אשכנזי”.
כאשר המונח “ספרדי” מתייחס אל כלל קהילות עדות המזרח, (קהילות ארצות ערב וצפון אפריקה) , כולל קהילות יהדות יוון, בולגריה, איטליה, ספרד וטורקיה וכן קהילות אשר אחרי גירוש ספרד נדדו למקומות אחרים בעולם כמו קהילות מקסיקו וארגנטינה.
הסיבה שכל הקהילות האלה כולן שגורות בפינו במילה אחת מכלילה שפירושה בכלל מדינה באירופה (ספרד) היא גם, כמו נושאים רבים אחרים במאמר זה שווה מאמר בפני עצמו, כאשר הסיפור מתחיל בתור הזהב של יהדות ספרד לפני הגירוש וממשיך במפלגת שס והרב עובדיה ובעצם מלווה אותנו עד היום…
המילה אשכנזי גם היא חוטאת למציאות ומתייחסת לכל יהודי מזרח אירופה כולם. חלוקה זו היא די גסה ומאוד לא מדוייקת כאשר אנו מנסים להתחקות אחר מקורות לחנים ושירים. שכן לחנים רבים הולחנו בקהילות השונות. הרבה מאוד לחנים היום אשר הצליחו לפרוץ את גבולות העדה והמוצא ומושרים בכל הקהילות מקבלים את התואר “מרוקאי, או “ספרדי ירושלמי” או “אשכנזי” כאשר במקרים רבים המקור אינו מרוקאי ואינו ספרדי אלה דווקא, בולגרי, איטלקי, או טורקי.
מה זה שירה מקודשת?
במאמר זה אנסה לשפוך קצת אור על המושג הזה ומה הוא אומר, מהיכן הוא מגיע ומה הוא אומר בימינו היום.
רק ספויילר קטן – יש מצב שהמאמר הזה יותיר אתכם עם יותר שאלות מתשובות …
אז לשאלת המפתח שלנו יש כמה פנים. ולא מעט תשובות.
המוזיקה לכשעצמה היא מקודשת?
המוזיקה לכשעצמה היא דבר מיסטי ומקודש, משהו שנמצא בחיי כולנו, אשר יכול להתקיים גם מחוצה לנו וגם במחשבותינו.
בו זמנית או בנפרד.
משהו שאם הוא קורה לידינו אין ביכולתינו להפנות את המבט ולהתעלם, בניגוד למראה ויזואלי.
משהו שלא ניתן לתפוס, לאחוז, משהו בלתי נראה. שכל כך קיים ונוכח בחיי כולנו.
אין בכלל שאלה על כך שהמוזיקה, מקבצים של צלילים המושמעים על ציר זמן, המעלים בתוכנו תחושות, רגשות, וזכרונות היא פלא גדול.
אך האם כל מוזיקה היא מקודשת?
האם גם שירי פופ עם טקסטים העוסקים בדברים חומריים וחיצוניים ככסף, מראה חיצוני, תחרותיות, סקס, וכו’?
בהאזנה למוזיקה אינסטרומנטלית ללא מילים אני לעיתים מוצא עומקים בתוכי שלא ידעתי שהם קיימים והחוויה היא ללא ספק מקודשת, כלומר המילים אינן יכולות להיות קריטריון ל”מקודשות” (יש מילה כזו?) אם הרי המוזיקה יכולה להיות מקודשת גם בהעידרן…
מוזמנים לראות הרכב שהיה לי ב2012 בתקופה בה הייתי כותב מוזיקה אינסטרומנטלית יש שם כמה דוגמאות – אנסמבל אלבי
בימים אלו אני מעמיק יותר ועותר לעולם המקודש של הסאונדהילינג תחום המעמיק ביכולת הריפוי המקודשת הצלילים הבודדים והדהודם – מוזמנים להיכנס לדף שלי הרפיית צלילים
למילים יש משקל מאוד כבד מכיוון שהן מגיעות עם משמעות המעידה על כוונת המחברים וכן על כוונת המבצעים, בתנאי שהם אכן מחוברים למה שהם שרים.
כאשר אנשים מתייחסים למושג “שירה מקודשת” הם בד”כ מתכוונים לשירים שיש במילותיהם כוונה להלל את האל הבורא, את הטבע או את נבכי נפש האדם ורגשותיו. שירים כאלו נכתבו בתרבויות רבות עתיקות לאורך ההסטוריה.
מוזיקה סופית
באסלם ישנו גם זרם רוחני הנחשב מאוד מיסטי הנקרא “סופיזם” המושפע בעיקר מקובץ שירים של משורר בשם רומי אשר היה כותב שירי אהבה לחברו אהוב ליבו שמס א דין תבריזי רומי ידוע בעולם הסופי גם כ”מוולאנה” (נביאנו) ונחשב על ידי מאמיני הזרם כנביא. זרם הסופיזם עשיר מאוד באומנות. ניתן למצוא אומנות סופית ממספר מקומות בעולם, אמנות ציור, וכן אומנות מחול ומוזיקה. רומי עצמו בשיריו היה כותב רבות על המחול ועל המוזיקה ובשיריו מוזכרים גם כלי נגינה (עוד, חליל נאי, תוף מסגרת). דבר מעניין הוא שהמחול הסופי הלא הוא הסיבוב במקום נשאר מאוד דומה בכל הקהילות הסופיות במקומות השונים בעולם, ואילו המוזיקה מאוד מושפעת מהמוזיקה הקלאסית המקומית, כך מוסיקה סופית מטורקיה תישמע שונה מאשר זו ממרוקו או מאיראן, וכמובן שתהיה עוד יותר שונה ממוזיקה סופית הודית או פאקיסטנית.
שירה מקודשת בנצרות.
עולם הנצרות שופע במוסיקה מכל המקומות בעולם. אלפי שירי הלל נכתבו עבור ישו, מריה, יוחנן המטביל, אלוהים, ועבור השילוש הקדוש כישות בפני עצמה. כמו כן שירים רבים הולחנו משתי הבריתות. שירים ומנגינות בכל הסגנונות ובהמון המון שפות, באמת שהנושא כל כך רחב ששווה מאמר נפרד. כמובן שבכנסייה עצמה ישנם שירים ומזמורים בתפילות ובמיסות.
כולם מלחינים מהמקורות
מחוץ לבית הכנסת העולם המוזיקלי הקשור ביהדות גם הוא עשיר מאוד. מוזיקאים מז’אנרים שונים ומגוונים, ים תיכוני, רוק, מטאל, פלמנקו, סלסה ועוד ועוד, מלחינים טקסטים מהיהדות וכן כותבים טקסטים חדשים בהשראת היהדות. המונח מוזיקה יהודית הוא היום מאוד קשה להגדרה. השאלה מחזירה אותנו לשאלות של תחילת המאמר, האם מוזיקה יהודית היא מוזיקת כליזמר? (אם נלך אחורה לעומק נגלה שהמקורות של הכליזמר הם ממש לא בהכרח יהודים) .
האם היא מוזיקה בה יש טקסטים יהודיים? (טקסטים מהתנ”ך קיימים גם בעולם הנוצרי כשהם באנגלית או בשפה מקומית כלשהי)
אז האם התנאי הוא מוזיקה מהמקורות בעברית? גם אז ההגדרה בעייתית שכן שולי רנד יישמע מאוד שונה מאורפנד לנד ומחיליק פרנק וכל אלה יישמעו מאוד שונה ממידד טסה שיישמע מאוד מאוד שונה מאברהם פריד.
ומה עם מתיסיהו שבכלל שר באנגלית??? האם מתיסיהו עושה מוזיקה יהודית? (ברווררר!)
כמו כן ניתן להצביע על מגמה מאוד ברורה אשר הולכת ומתגברת ב20 השנים האחרונות של אומני מיינסטרים אשר גם מתעסקים במוזיקת חול (עוד מונח בעייתי)
כותבים ומלחינים יותר מוזיקה עם השראה יהודית. החל מעידן רייכל אשר מלחין משיר השירים כבר שנים רבות, דרך אהוד בנאי, אביתר, ברי, נתן גושן אשר כותבים ומשתתפים בפרוייקטים רבים של פיוט ומוזיקה מהיהדות, וכן בז’אנר הים תיכוני, משה פרץ, דודו אהרון , עומר אדם והרשימה עוד ארוכה.
שירה מקודשת בדרום אמריקה
כאן הכותרת עצמה כבר בעייתית שכן דרום אמריקה היא יבשת כל כך גדולה ורבת תרבויות. על אף הפופולריות הרבה של הנצרות ביבשת זו, פופולריות רבת השפעה המשפיעה גם על דתות, פולחנים וטקסים עתיקי יומין. עדיין ניתן למצוא מגוון מאוד רחב של תרבויות בעלי טקסי ריפוי ורוחניות עתיקים מאוד אשר שמרו על מקוריותם. טקסים אלו מלווים בהמון שירים ומזמורים ודקלומים בעלי מנגינות ומקצב. לעיתים מאוד מונוטוניים אך ללא ספק נכנסים תחת המטרייה הרחבה הנקראת שירה מקודשת.
שירים אינדיאנים ? זהו שלא… אינדיה זה הודו…
במעגלי שירה מקודשת רבים אנו נפגוש שירים בספרדית ובפורטוגזית, שירים יפים ומיוחדים המגיעים אלינו מתרבויות שבטיות שונות, לרוב תרבויות ילידים, אנו נוטים לקרוא לתרבויות האלו בשם הכולל והמאוד מאוד שגוי “אינדיאנים”
- מקור השם הגיע מכריסטופר קולומבוס ופמלייתו אשר שמו פעמיהם להודו אך בטעות הגיעו לאמריקה הצפונית, שם פגשו בקבוצות ילידים וקראו להם הודים (באנגלית – אינדיאנס) גם היום שנים לאחר התברר הטעות הזו אנשים בארה”ב מכנים את ילידי המקום אינדיאנים, וכן הדביקו את כל תרבויות המערב בהרגל מגונה זה, ואפילו שם לא נעצרת הטעות אלא אף מגדילים לעשות ומכנים בשם זה קבוצות ילידים אתניות גם ממרכז ומדרום אמריקה…
מי זה אושון?
ניתן לומר שרוב רובם הגדול של שירים אלו הן בפורטוגזית והן בספרדית מדברים אל כוחו המופלא של הטבע ואיתניו, המים, ההרים, הרוח, האש, העצים והצמחים. לעיתים גם מוזכרות רוחות אשר מקושרות לאותם איתני טבע אלו.
כמו כן ישנן דתות שבטיות אשר נדדו ממערב אפריקה לברזיל וכן מאזור הקריביים וקובה. למען האמת, אני אסתייג ואומר שאינני מכיר את הסתעפיות השונות של דתות ומסורות אלו לפרטיהם, מה גם שהן עם הזמן התערבבו עם מסורות מקומיות במקומות השונים אליהן הם נדדו.
שמות כמו תרבות ה”איפה” ודת ה”יורובה” או “אנשי היורובה” (תרבות אשר הגיע עם נדידת העבדים ממערב אפריקה לברזיל) הם דוגמאות לתרבויות אשר אחראיות לחלק מהטקסטים המושרים במעגלי שירה מקודשת, במיוחד טקסטים המהללים את פועלה של הרוח (או האלה, למרות שלרוב בתרבויות אלו מתייחסים אליה כרוח) אושון.
אושון היא הרוח האימהית הגדולה, היא אחראית על עולם המים והרגש, היצירתיות והיופי ישנם ציורים גרפיים רבים של אושון והיא “כוכבת” גם באומנות הפיסול וגם בציור ובמוזיקה.
שירה מקודשת בהינדואיזם
אינספור שירים הודיים נכתבו על האלים הססגוניים והמרתקים מהתיאולוגיה והמיתולוגיה ההינדית. גם בסגנונות המוזיקה ההודית הקלאסית כדרופאד וקאייאל וכן בסגנונות העממיים יותר אשר מוקדשים כמעט אך ורק למטרת ההתמסרות אל הנשגב, קירטן ובהאג’אן.
הטקסטים המושרים יכולים להיות מנטרות חוזרות אשר מהללות את יכולות האלים וכן סיפורי מיתולוגיה על מעללם של אותם אלים אלו.
אחד הדברים המיוחדים בהודו לעומת מקומות אחרים, גם בז'אנרים הקלאסיים וגם בעממיים הוא שמטרת המוזיקה כלל איננה לבידור או להנאה. מטרת המוזיקה היא מראש להגיע לטראנס. מצב מדיטטיבי בו האני מתאחד עם המוזיקה ומפסיק להתקיים כאגו.
טעימה קטנה של שירה מקודשת
כמובן שמאמר זה אינו מכסה אפילו קמצוץ מהיריעה הכל כך רחבה של תרבויות רוחניות בעולם המתרגלות מוזיקה כחלק מהדרך שלהן להתחבר אל הנשגב ואל הפנימי. וישנו עולם מאוד רחב וגדול של מוזיקה מקודשת. יחד עם זאת, בפעם הבאה שתגיעו או שתראו בוידאו מעגל שירה מקודשת אני בטוח שתדעו קצת יותר, ואם זה יעזור לכם להתחבר אפילו קצת לעולם הקסום הזה, אז המאמר הזה עשה את שלו.