במעגל שירה, בניגוד לערבי שירה בציבור או להופעות פרונטליות אנחנו מתאספים בקבוצה – במעגל. ואנחנו שרים. כאשר המטרה העיקרית של מעגל שירה מקודשת היא לאו דווקא בשביל להופיע או להציג את הכישרון שלנו. השירה במעגל שירה שכזה, על אף היותה חווייה שיכולה להיות מאוד מאוד כיפית ומשמחת היא איננה “בידורית”  למעשה, לא צריך “לדעת” לשיר בכלל.
המטרות שלשמן ישנה התכנסות מעגל שירה מקודשת הן בדרך כלל.

התרוממות הרוח והנפש, חיבור האדם אל עצמו דרך הקול שלו ככלי להגעה אל הפנימיות, חיבור יחדיו עם אנשים נוספים אשר חולקים את אותם הרצונות, תפילה, הודיה על החיים. כמובן שגם חגיגת החיים והשמחה שבהן, רפואת הגוף והנפש באמצעות הקול והמוזיקה ועוצמת החיבור בין אנשי המעגל.

אנחנו שרים ומזמרים יחד. שירים פשוטים אשר בדרך כלל הם בעלי טקסט יחסית קצר החוזר על עצמו מספר פעמים., הרמוניות, מלודיות, מרחב. אנחנו לומדים להביע את הקול שלנו, להקשיב, ולהיות. להתמסר לרגע ולהיות נוכחים עם מה שיש.

למעגלי שירה יש השפעה חיובית על התודעה שלנו. כאשר אנחנו מתמסרים לשירה ולמעגל, באפשרותנו להיכנס למצב מדיטטיבי. כל כולנו נמצא בהווה, ולא במחשבות ודאגות על העבר והעתיד. הרוח שלנו מתרוממת והאנרגיות שלנו מתחברות יחד.

מוזיקה מקודשת ככוח מרפא

בכל חברה ותרבות אנושית, ניתן למצוא מוזיקה. תיפוף, שירה וריקוד. אלו נמצאים בכל מקום בעולם. למעשה,  להשקפתי ממש נולדנו לבטא את עצמנו באמצעות מנגינה ושירה, בדיוק כמו שיש בנו נטייה טבעית לתקשורת מילולית.

מעבר לכך, תרבויות רבות משתמשות בשירה ונגינה מעבר לבידור וביטוי.תרבויות בהן המוזיקה היא תרופה ומרפא. שם השירה לוקחת חלק מרכזי בטקסים חשובים.

בטקסי רפואה של שבטי ילידים בדרום ומרכז אמריקה, בהן מוגשות רקיחות מרפא מן הצומח –  לשירי האיקרוס יש תפקידים שונים, החל מבקשת הגנה מהחיות הסובבות, הרחבת או צמצום השפעת התרופה על הפרט, וקריאה לאיפוי בעזרת רוחות וישויות הצמחים המרפאים והטבע.

בחברה המערבית, השימוש בתרפיה במוזיקה מתרחבת. טיפול במוזיקה הראתה תוצאות מבטיחות למגוון מחלות, הפרעות, ומצבים. אנשים עם אוטיזם, דמנציה, שבץ, דכאון, סכיזופרניה, ואפילו סרטן הראו שיפורים בעקבות טיפול במוזיקה.

הפן המדעי של מעגל שירה מקודשת – איך ולמה זה עובד? 

 מערכת העצבים הפאראסימפתטית אחראית על מצבי רגיעה בגוף ושולטת בכל המעשים הבלתי מודעים שלנו. פעימות הלב, עיכול, שינה – לכל אלה אחראית מערכת העצבים הפאראסימפתטית.

לזמזום ושירה יש השפעה חיובית על עצב התועה (Vagus Nerve), חלק מרכזי במערכת העצבים הפאראסימפתטית. העצב התועה הוא העצב הארוך ביותר במערכת העצבים האוטונומית. הוא עובר דרך הקיבה, ללב, לשרירים – וגם במיתרי הקול. כמו כן הוא לוקח חלק בקצב פעימות הלב, גורם לבריחת שתן במצבי פחד, לוקח חלק בהפקת דיבור, בתחושת שובע לאחר אכילה, ואיזון הורמונלי וכן שולח למוח שלנו מסרים כאשר אנחנו בסכנה.

כמו שאתם יכולים להבין, הוא מאוד חשוב לתפקוד שלנו.

מתח, סטרס, ועומס רגשי מפעילים לחץ על העצב התועה. לכן במצבי סטרס קיצוניים או כרוניים אנחנו נוטים לראות תופעות כמו בעיות עיכול, ובמקרים קיצוניים יותר מחלות אוטואימיוניות, הפרעות כאב או כאלה הקשורות בחוסר איזון הורמונלי.

העצב התועה מחובר למיתרי הקול שלנו, ולכן יש לשירה כוח ריפוי אדיר. תרגילי נשימה, זמזום, ושירה משפרים את טונוס העצב ועוזרים לתפקודו. מחקרים מראים ששיפור טונוס העצב התועה יכול לעזור בהורדת לחץ דם, שיפור איכות השינה, הורדת רמת החרדה, ועוד השפעות חיוביות.

במצב של חוסר איזון רגשי, שירה יכולה לעזור לאדם להרגיע ברמה הפיזית והעצבית. האפקט הזה מתעצם כאשר נמצאים בקבוצה. אנחנו יצורים חברתיים, וכאשר אנחנו נמצאים במרחב מקבל ותומך אנחנו מרגישים יותר בטוחים.

במעגלי שירה אנחנו זוכים ביתרונות מכמה מישורים:

1. ההשפעה הפיזית של השירה על גופנו, המשפרת את טונוס העצב התועה ומצמצמת את רמת החרדה.
2. האפקט הרגשי, בו אנחנו נהנים מהחווייה ומשפרים את מצב רוחנו.
3. הפן החברתי, בו אנחנו נהיה חלק מקבוצה. אנחנו לא רק פרט, אלא לרגע נהיים חלק ממשהו גדול מאיתנו.
4. החוויה הרוחנית, הקסם של החיבור האנרגטי של אנשים שונים ולקיחת חלק בריפוי קבוצתי.

אם עוד לא ניסיתם לקחת חלק במעגל שירה מקודשת, תרשו לעצמכם ובואו לעשות לעצמכם טוב וקבלו את ההזמנה הבאה שתגיע אליכם. אתם והגוף שלכם תרוויחו.